בתור ילדה גדלתי על מגוון אגדות מכל רחבי העולם, מאז ומתמיד אהבתי ספרות וסיפורי אהבה עם סוף טוב. עם השנים גדלתי וגיליתי (גם דרך חוויות אישיות שלי) שסיפור אהבה וזוגיות איתנה מתחילים היכן שאגדה מסתיימת… מה באמת קורה עם שני אנשים שמכירים זה את זו, מתאהבים, אוהבים?

מה קורה לנו במהלך הרגע הקסום הזה של המפגש הזוגי, למה ולאן לעיתים נעלם אותו הקסם לאחר שנים של ביחד? איך להחזיר או לשמר אהבה לתוך הזוגיות? איך ולמה ההשקעה המתמדת בזוגיות יכולה לשמר את האש ביניכם לעוד שנים רבות או לחלופין להביא אתכם למסקנה שכל אחד אמור להמשיך בדרכו?

בגיל 21 סיימתי את לימודי התואר שלי והפכתי להיות אמא צעירה. כשיהונתן היה בן שנתיים, בבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים, בעקבות התדרדרות פתאומית בראייה, גיליתי שמשקפיים לא משפרים לי את הראייה. מאותו רגע החל מסע שלי לתוך עולם חשכה, שמאז ומתמיד הפחיד אותי עד מאוד. זה אומנם לקח למעלה מעשור לקבל אבחנה מדויקת, אך די במהרה הבנתי שאני מתמודדת עם ניוון של מרכז הראיה ברשתית בשתי העיניים. היכולת שלי ללמוד, לקרוא, לנהוג, הכל השתנה ברגע. באחת הבדיקות במהלך השנה הראשונה לבירורים ובדיקות אינסופיות, ישבתי בתור לרופא עיניים ולצידי המתין לתורו איש מבוגר. אינני יודעת מה שמו, אבל המשפט שאמר לי אז, ליווה אותי שנים ארוכות. ״תחשבי מה קורה בחייך, שאת לא רוצה לראות״. במהלך השנים, היו לי כל מיני פרשנויות למשפט הזה שכנראה היה נכון לאותה עת. בשנים אחרונות, תוך כדי לימודיי המקצועיים, תהליכים אישיים שעברתי, ושיחות עם חברים קרובים שמכירים אותי המון זמן, הבנתי שאני פועלת לקראת מימוש היעוד האמיתי שלי, לעזור לאנשים לראות את מה שהם לא בהכרח רוצים, על מנת לעבור תהליכים פנימיים עמוקים לשינוי אמיתי שתמיד מגיע רק מתוכנו, מתוך הנפש, הנשמה וחיבור למי שאנחנו באמת.